בס"ד
פרוס ט"ו באב...שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן... בחור שא נא עיניך.
את אחי ורעי אנכי מבקש;
למותר לציין גודל מעלת מצות הכנסת כלה אשר הוא מהדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אבל על של עתה באנו. המדובר הוא אודות משפחה אצולה מאוד מיוצאי תימן, אשר הגיעו לחוף מבטחים רק לפני כמה שנים ומתגוררים בשכינותינו. הבית מתנהג על טהרת הקודש במיטב מסורת תימן בישרות, תמימות ויר"ש ונתברכו בזרע ברך ה' אשר לומדים במוסדות העיר עם שאר ילדי עירינו.
משפחה הנ"ל מנסה בכל אופן וטצדקי, להיות מנהנים מיגיע כפם כפי מיטב יכולתם, אבל אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחוליתו. אי לכך הם חיים בדחקות מיום ליום ולרש אין כל. גם בימי השנה אין לחם לפי הטף ואין פרוטה לפורטה. אבל עתה הם עומדים להשיא בנם היקר עב"ג מיוצאי קהילת תימן "בעוד כמה ימים", בחודש מנחם אב הבעל"ט. חתן דנן, יראתו קודמת לחכמתו, שקדן ובר אוריין, שמו נודע לשם ולתפארת.
מצוה גדולה הוא לקחת חבל במצות כה נעלה, מצות הכנסת כלה, ובפרט למשפחה כזה שאין לה משען ומשענה, בלי קרובי משפחה. וגם לרבות שמקיימים בזה מצות עשה של "ובו תדבק", זה המהנה תלמיד חכם מנכסיו... כאילו מדבק בשכינה. ובפרט שזהו סגולה כפמ"ש במס' ברכות תיכף לתלמיד חכם ברכה... ויברכנו ה' בגללך.
ע"כ עורו נא התעוררי נא! העניק תעניק לו די מחסורם, תושיט ידך ברוחב וחפץ לב, וזכות המצוה יגן עליך ועל יוצ"ח, ותתברכו בברכת התורה... אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך.
לטובת הענין מצורף פה, מכתב המלצה מהרב יאזעפאוויטש שליט"א המכיר אותם באופן פרטי [מתפלל ושכן].